#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]מהיכן נלמד קנין סודר?   2]מי צריך למשוך את הכלי שיחיל את הקנין? והאם צריך שבזמן משיכת-הכלי החפץ הנקנה יהיה ברשות המוכר?    3]אחרי שחל הקנין-סודר [והפסיקו לעסוק בעניין הקנין], מי יכול לחזור בו מהקנין?    4] האם הקונה צריך לומר למקנה שיקנה את הכלי תמורת מה שרוצה לקנות? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?	"1.מהפסוק ""שלף איש נעלו"".    2.המוכר מושך ועי""ז נקנה לקונה מה שרצה לקנות בכל מקום שהוא נמצא.     3.אינם יכולים לא הקונה ולא המקנה.     4. נחלקו השו""ע והרמ""א, דעת הרמב""ם והשו""ע שצריך לומר, שיטת הטור וכך פוסק הרמ""א שאצ""ל  כי אדעתא דהכי נתן לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לעשות קנין-חליפין? ב-:1]כלי ששוה פחות מפרוטה?  2]בכלי שהוא אסור-בהנאה?   3] בכלי העשוי מגללי-בקר? ומה הטעם?         4]בנעל?	"1.כן.   2.לא.      3. לא - כי אע""פ שלא צריך שהכלי יהיה ש""פ, צריך עכ""פ שיהיה כלי חשוב.             4.כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אפשר לעשות קנין-חליפין? ב-:1]בפירות?   2]קונה נתן למוכר פירות תמורת-כלי שרוצה לקנות ממנו וקיבל המוכר את הפירות, האם כשהמוכר קיבל את הפירות התחייב לתת לקונה את הכלי?        3]בבעלי-חיים שראויים למלאכה? ומה הם הסברות? ומה הרמ""א סותם להלכה? ומהי דעת הגר""א?   4]בטלה ושאר בעלי-חיים שלא עושים מלאכה? וא""כ, מה הטעם שלא קונה בפירות?                    5]במטבע שלא נפסל? ומה הטעם?            6]מטבע שנפסל? ומה הטעם?        7]בקרקע תמורת קרקע אחרת?    8]האם יש חילוק לגבי מה נקנה בחליפין בין כלי הנעשה בידי אדם לדבר הנעשה בידי-שמים?"	"1.לא.  2. כן. [הגרעק""א]                          3.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת רש""י ור""ת וכך פוסק הגר""א, שלא - כי רק בנעל אפשר לעשות קנין ולא בשאר דברים, שיטת התוס' ושא""ר וכך פוסקים הב""י והרמ""א שקונה - כיון שמשתמשים בו למלאכה, ה""ז דומיא דנעל.<br>4.כן - שכן הטור והרמ""א סתמו שקונים בבע""ח, [סמ""ע, אך שיטת ההג""א שמובאת בב""י שרק בע""ח שעושים מלאכה הם בכלל נעל משא""כ טלה] והתורה מיעטה רק פירות שהם כלים ונרקבים מאליהם.           5.לא - מכיון שהוא עומד להוצאה והמקבל את המטבע דעתו על צורת-המטבע ומצוי שהמלך משנה את צורת-המטבע.                6.כן - כיון שמשתמשים בו לשקול בו משקולות ולתלותו בצוואר ביתו.                   7. הקצוה""ח להלן סימן  ר""ג סק""ו הביא שיטמ""ק שכתב שפרי הוא כלי מ""מ מהני החלפת קרקע-בקרקע כי ס""ל שאף פירות נקנים בחליפי שוה בשוה, וכתב הקצוה""ח שלשיטות שפירות לא נקנים בחליפי שוה בשוה צ""ל שס""ל שקרקע נקרא כלי ולא פרי ולכן מועילה בו החלפה.                           8.הסמ""ע סותם את שיטת בעל-העיטור שס""ל שקונה רק בכלי שנעשה בידי אדם אך לא בדבר הנעשה בידי-שמים,                       והש""ך חולק שלדידן דקיי""ל שקונים בבהמה, לס""ל לחלק בזה שהרי קונים אף בדבר הנעשה בידי-שמים, [והחילוק של בעל-העיטור תואם רק לשיטת רש""י הנ""ל]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לעשות קנין-חליפין? ב-:1]כלי של המקנה?  2] בכלי של הקונה?  ומה הטעם?	1. לא.  2. כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שטר שכתוב בו ש""קנה"" פלוני מפלוני ולא מפורט באיזה קנין קנהו ובסוף-השטר לא כתבו ""וקנינא מיניה במנא דכשר"" וכו' -  כמו שרגילים לכתוב בשטר שבו מעידים על קנין-סודר, האם אפשר להוציא ממון ע""פ השטר?:<br>1]כשהקנין נעשה מדבר שלא מועיל לעשות בו קנין-סודר כמו מטבע?<br>2]כשהקנין נעשה מדבר שמועיל לעשות בו קנין-סודר כמו מטבע?"	"1. לא - ואע""פ שיתכן שעשו קנין אחר שמועיל בזה כמו משיכה או הגבהה, לא תולים בזה כיון שסתם קנין הוא סודר, תולים שנעשה קנין-סודר פסול.    2. הסמ""ע הערך-לחם והנתיה""מ העתיקו את דברי התרוה""ד שלא קנה, אבל הב""י בבד""ה הדרכ""מ והט""ז כתבו שקנה, כי אע""פ שלא כתבו בשטר כלום, תולים שנעשה קנין-סודר כדין, והתומים והנתיה""מ לעיל פירשו דאיירי רק כמו המקרה הקודם שיודעים שלא היה יכול להועיל בו סודר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קנין-סודר קונים בו רק מטלטלים או גם קרקע? קנין-סודר קונים בו רק במכירה או גם מתנה?  <br>2]כשהקונה והמקנה מודים שעשו קנין-סודר אך לא נעשה הקנין בפני עדים או שנעשה בפני עדים פסולים, האם קנו? ומה הטעם?                  <br>3]כשהקונה לא שילם ולא כתב שטר וגם לא עשה חזקה, האם יכול לקנות ע""י סודר? <br>4]במקום שכותבים שטר ולא כתב שטר אך עשה קנין-סודר, האם קנה?"	"1.שתיהם.                       2.כן - כי לא איברו סהדי אלא לשקרי.                                3. כן. <br>4.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ן והרשב""א, שקנה משום שאלים כח הסודר לקנות בו אף במקום שכותבים שטר, אך הפ""ת [לעיל ריש סימן ק""צ] מביא שהתשובת רשמי שאלה מדייק מהרמ""א שס""ל שלא קנה ממשל""כ הרמ""א שמועיל אלא בחזקה ומשום שעושה מעשה בגוף-הקרקע, ש""מ שבסודר שהקנין לא נעשה בגוף הדבר הנקנה, לא קנה עד שיכתוב את השטר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף א	בשאלה 4 שים לב האם תשובתך מוסכמת!	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקנה לאחר בקנין-סודר את עורות-בהמותיו בזמן שהם עדיין חיים ובדרך-לשחיטתם טבעו בהמותיו בנהר ומתו, האם הקונה הפסיד את העורות?:<br>1]כשבזמן הקנאתו אמר המוכר לקונה שיתן לו את העורות אחרי השחיטה?<br>2]כשבזמן הקנאתו לא  הזכיר מתי יתן לו את העורות?	1.2. הקונה תמיד מפסיד את העורות - כי לאחר שעשה סודר מיד העורות הם בבעלותו של הקונה אלא שזמן-האספקה שלהם הוא אחרי השחיטה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לקנין-סודר: 1]מה השיעור המנימלי שצריך שידיו יאחזו בכלי כדי שיוכלו לקנות בו?          2]כשאוחזו בפחות מהשיעור שצריך אך  יכול למושכו בחוט ולהביאו אצלו את השיעור שצריך שיאחז בו, האם עי""ז יכול לקנות  בו? ומה ההלכה למעשה?         3]לשיטות שמועיל ע""י שיכול למשוך אותו אליו, כשבא לזכות בחפץ שהוא  הפקר או מציאה או שקונהו והקונה אחזו בפחות מג' אצבעות על ג' אצבעות אך במה שאוחזו יכול למושכו אליו לשיעור שצריך, האם קנהו?  4]סודר שמונח על השולחן וקונה-הסודר הזיזו כשהוא ע""ג השולחן בלי להגביהו, האם חל קנין? ומה הטעם?"	"1.שהמקנה יחזיק בכלי בשיעור של 3 אצבעות על 3 אצבעות.           2. נחלקו הראשונים והפוסקים וכן השו""ע והרמ""א, לשו""ע יכול - כי עי""ז זה נחשב ברשותו, לרמ""א לא מועיל כיון שהאוחזו בפחות מג' על ג'.                 3.במציאה לא מועיל, במכירה הש""ך מסתפק בזה האם רק בסודר שהוא קני ע""מ להקנות מועיל אך לא במכירה או אף מועיל במכירה כי יש בו ג""כ הסכמה של המוכר ורק במציאה שאין דעת מקנה לא מועיל.   4.לא - כי כדי שע""י הסודר יחול קנין צריך שיקנה את הסודר ע""י שיכנס הסודר לתוך ידו ואז יקנהו ע""י קנין יד או שיגביהנו ויקנהו ע""י קנין-הגבהה וכשהסודר נשאר להיות מונח ע""ג השולחן ורק מזיז את הסודר בשולחן, לא קנה את הסודר לא בהגבהה ולא בקנין-יד, ולא קנה ע""י הסדר שום דבר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אדם-זר יכול לתת למקנה במקום הקונה כלי לקנין-סודר ע""מ להחזיר ובתמורה לזה יקנה הקונה בקנין-סודר?  ב:1]מכירה? א] לדעת השו""ע?  ב] לדעת הרמ""א? ומהו טעמו? ג]בסחורה בזול? ומה הטעם בזה?<br>2]במתנה? א]לדעת הסמ""ע? ומהו טעמו? ואלו ב' טעמים מוסיף הנתיה""מ בדעתו?                 ב]לדעת השו""ע הקצוה""ח והנתיה""מ? ומהו טעמם?"	"1.א]לשו""ע יכול ואפילו כשנותנו ע""מ להחזיר, [הראשונים הביאו את שיטת ה""ר שמעיה שקנין סודר לא מהני שלא בפני הקונה, אך כל הראשונים חלקו עליו] <br>ב]לרמ""א אינו יכול כי אפילו אם הקונה אומר לפנינו שהוא מעוניין חוששים שמא בזמן שקנו לו, חזר בו ולא רצה. <br>ג]הקצוה""ח מכריע שיכול, שהרי נחלקו הראשונים האם חצר זוכה בחפץ שעומד למכירה או שמא כיון שצריך גם את דעת-המוכר, לא מהני, והרמ""א להלן סימן רס""ח הביא את ב' השיטות והחשיב אותם לספיקא דדינא, וא""כ טוען הקצוה""ח שכל המחלוקת כשהמוכר לא לפנינו וצריך לקבל גם את הסכמתו, משא""כ כאן שהמוכר לפנינו מתרצה ולקונה ודאי כדאי שיזכו עבורו את הסחורה בזול, לכו""ע זוכה לעצמו.<br>2.א]לא - כי שונא מתנות יחיה,          וכתב הנתיה""מ, שסברת שונא-מתנות יחיה באה רק שלא יועיל שאחר יתן עבורו סודר ומדין אומדנא-דמוכח נאמר שהקונה רוצה להקנות למקנה את הכלי שאחר יתן עבורו כדי שיזכה על ידו מתנה גדולה,<br>ובאופן נוסף כתב הנתיה""מ, שמדובר כשלא אמר הנותן ""זכה"" עבור פלוני - כי אם אמר כן, אף הסמ""ע מודה שמועיל לקנות בסודר עבורו אלא מדובר כשאמר ""קנה"" ומכיון שהמקבל יכול להתנגד ואז למפרע לא יצאה המתנה מרשות-המוכר, אף כשהמקבל לא אמר שהוא מתנגד, אין קנין לחצאין ולא זכה בה המקבל.<br> ב]יכול, כי רק כשהקונה צווח שאינו רוצה, איננו זוכה, אך בסתמא תולים שהוא כרוב בנ""א שמחשיבים את זה לזכייה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה הטעם שרגילים העדים לתת את הסודר שלהם כשהקונה לפניהם?<br>2]כשנותנים העדים למקנה, איך פועל הקנין-סודר - האם זוכה בזה קודם הקונה ואח""כ המקנה או שהם נותנים ישירות למקנה עבורו?וכמו מי סותם המשנ""ב? והאם מועיל להקנות בסודר למוכר שהקונה הוא גוי?"	"1.כי רוב הקנינים נעשים לא בפני הקונה, הב""י והקצוה""ח [סוסק""ט] מביאים טעם נוסף מבעל-העיטור שחכמים העדיפו שהעדים יביאו את הסודר כדי שהמוכר והקונה לא יריבו על החזרת הסודר.                                          2. נחלקו בזה הקצוה""ח והנתיה""מ, הנתיה""מ [ס""ק ] כתב שקודם זוכה בזה הקונה ורק אח""כ המקנה, אבל הקצוה""ח בסוף סימן זה כתב שהעדים נותנים עבורו למקנה מדין עבד-כנעני והנפק""מ האם עדים יכולים לתת סודר כשהקונה הוא גוי, שלנתיה""מ לא מועיל כיון שכשמזכים קודם לגוי שיכול להועיל רק מדין זכיה שמטעם שליחות ואין שליחות לגוי, אך הקצוה""ח אומר מפורש שמועיל שהעדים יתנו אף למי שאינו בפרשת שליחות, המשנ""ב סימן תמ""ח בסוגריים סתם כמו הנתיה""מ - שכתב כשעושים מכירת-חמץ ע""י קנין-סודר לא מועיל שהעדים יביאו את הסודר כי הגוי הוא לא בפרשת זכייה ושליחו אלא צריך שיהגוי יביא סודר משלו, אך אעפ""כ אין ראיה לומר מהמשנ""ב שהוא פסק כמו הקצוה""ח אלא שיש לנו רק ראיה שהמשנ""ב חשש לדעת הנתיה""מ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ג	"שים לב בתשובת 2 שנחלקו בה הקצוה""ח והנתיה""מ."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קונה שדה הקנה למקנה סודר כדי שיקנה לו את שדהו:   1]האם מותר למוכר להשתמש בסודר באופן זמני?                           2]האם המוכר יכול לחתוך את הסודר או להשאירו ברשותו לצמיתות, וכן כשנאבד הסודר למקנה האם הוא חייב לשלם?	"1.נחלקו הראשונים, שיטת הרשב""א והרא""ש [המובאים באמרי ברוך] שיכול- כי ס""ל שהמקנה קונה את הסודר כמו מתנה ע""מ להחזיר, שיטת הר""ן והביאו הקצוה""ח בסתם [ונראה שס""ל כן להלכה וכן נראה בקצוה""ח לעיל סימן ק""צ ס""ק ג'] שלא קנהו כלל לשום דבר חוץ מלהקנות על ידו.         2. נחלקו הראשונים, שהרי מפורש בגמ' שדעת רב נחמן שא""י להשאירו לצמיתות וכך פוסק הרמ""א, אבל דעת התוס' בקידושין [כו:] ורב עמרם המובא בעיטור ובב""י ותלמידי רבינו פרץ המובא ברעק""א [בסעיף ה'] שקיי""ל כרב אשי שיכול להשאירו ברשותו, וצ""ע האם יכול לומר קים לי כשיטתם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקנה הגביה סודר כדי להקנות לקונה, באופנים הבאים מתי לכו""ע קנה הקונה?     מתי לכו""ע לא קנהו הקונה?     מתי נחלקו הפוסקים? ומהי סברתם?<br>1]כשהמקנה אמר שיקנה לאחר ל' יום? ומה הטעם?   2]כשהמקנה אמר שיקנה ""מעכשיו ולאחר ל' יום""?               3]כשהמקנה אמר:""על מנת שיקנה מעכשיו ולאחר ל' יום""? ומה החילוק בין כשהוסיף ל""מעכשיו"" את ה""על מנת"" לבין כשאמר ""מעכשיו"" ללא ""על-מנת""?"	"1. לכו""ע לא קנה - שהרי לאחר ל' כלתה קנינו.        2.נחלקו הפוסקים - דהנה נחלקו בגמ' שמואל ור' יוחנן שמואל סובר שמקנהו עכשיו אלא שעושה  תנאי בקנין שיוכל לחזור בו לאחר ל' ודעת ר' יוחנן שעשה שיור בקנין שיחול רק לאחר ל', ודעת רב שיש לנו ספק האם הוא תנאי או שחזר בו שיחול רק לאחר ל', ונחלקו הפוסקים כמאן קיי""ל, שדעת הש""ך הנתיה""מ והחזו""א, שקנה כי קיי""ל כשמואל וכיון שקנה כבר לפני ל' יום, לא אכפ""ל שלאחר ל' כלתה קנינו, דעת הסמ""ע הט""ז [להלן סימן קצ""ז] והקצוה""ח, שלא קנה כי קיי""ל כריו""ח שהוא שיור בקנין ולכן לא קנה משום שכלתה קנינו.                   3. לכו""ע קנה, ומבאר הסמ""ע שרק כשמוסיף את ה""על-מנת"" למעכשיו מתפרשים דבריו לעשיית תנאי וללא שיור בקנין, משא""כ כשרק אומר ""מעכשיו"" הוא שיור בקנין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]רוצה לקנות בכלי כתחליף לסודר ואין מצוי לפניו כלי לקנות בו, האם יכול לקחת כלי של חברו לא מידיעתו? ואם לקח, האם קנה?<br>2]שאל כלי מחברו להשתמש בו ורוצה להשתמש בו לקנין-סודר להקנותו למקנה, האם יכול? ומה הדין בדיעבד כשהשתמש, האם קנה? פרט אלו 2 סברות ישנם שא""י? ומה ההלכה למעשה?"	"1.אינו יכול, ואם לקח, לא קנה.                                                      2. הגרעק""א מביא שנחלקו בו הראשונים, שיטת הריטב""א וכן דעת הב""י, שיכול כיון שהשאילו ומקנהו למקנה רק כדי להקנותו, סגי בקנין שאילה שיש לו בדבר לזה,  השיטמ""ק מביא ראשונים שס""ל שאינו יכול - כיון שע""י שהקנוהו לו, המקנה אף יכול לחותכו [וכדעת רב אשי בנדרים מח:], ודאי שהמשאיל מקפיד על זה,<br>ולמעשה נחלקו הב""י והרמ""א, שהמרדכי סובר וכך פוסק הרמ""א שאינו יכול משום שלשואל יש בחפץ רק קנין-פירות וא""י להקנותו למקנה קנין-הגוף, אבל הב""י תמה על זה, שמכיון שהוא מחזירו למשאיל ומשתמש בו רק לקנות בו, השימוש בו לקנין שימוש לא נחשב לשימוש חשוב שיצטרך לו רשות מיוחדת מהבעלים לדרך בנ""א להקפיד על זה שיקנהו למקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקנה הגביה סודר כדי להקנות לקונה ואמר: ""על מנת  שיקנה מעכשיו ולאחר ל' יום"":      1]האם  קנהו הקונה?              2]אחרי שהזכיר המקנה ""על מנת"", מה הצורך שגם יאמר ""מעכשיו""?"	"1.כן.                      2.באמת מספיק שרק יאמר ""על מנת"", אך מבארים הב""י והסמ""ע שכדי לפרסם שקנהו מיד, תקנו שגם יאמר ""מעכשיו"", והט""ז מבאר, שהרי כשאומר לאחר ל' ולא אומר לא ע""מ ולא מעכשיו לא קונה משום כלתה קנינו וכשאומר מעכשיו בלי ע""מ ג""כ לא קונה משום שזה שיור במקח, נמצא  שה""על מנת"" משמש לב' דברים כדי שיחול הקנין מעכשיו וגם כדי שלא יהיה שיור במקח אלא לתנאי, לכן ""טוב"" שיפרש ""מעכשיו"" כדי שה""על מנת"" יהיה רק לשיהיה תנאי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מקנה הגביה סודר כדי להקנות לקונה ולא אמר מתי יחול הקנין, מתי חל הקנין? ומה הטעם?        2]כשהמקנה אמר בזמן שהגביה ""שהקונה לא יוכל להשתמש בו אלא לאחר ל' יום"", מתי קנהו הקונה? ומה הטעם?"	"1. מיד - שהרי סתמו כמעכשיו.[רמ""א]                                                                        2. מיד - שהרי אע""פ שהגבילו בהשתמשות, מ""מ כיון  שהחפץ ישנו בעולם חל מיד הקנין בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו קנין ועבר זמן של כדי-דיבור וא' מהם הקונה או המקנה רוצה לחזור בו, האם יכול? ועד מתי? 1]בקנין סודר?  2]בקנין-כסף? 3]בקנין-שטר? 4]בקנין-חזקה? 5]בקנין מעמד-שלשתם[סמ""ע]?  6]בקנין-סיטומתא[נתיה""מ בביאורים]?  7]בקנין תקיעת-כף - כפי שהסוחרים רגילים?"	"1.יכול, וזמן החזרה הוא כל זמן שעסוקים באותו ענין.               2.3.4.5.6..א""י לחזור בו.    7.יכול כמו בקנין-סודר.[תשובת חוט השני המובא בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיפים ו ז וח	2 קנינים יכול ובשאר הקנינים לא, פענח אלו כן ואלו לא !	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו קנין ורוצה א' מהם הקונה או המקנה לחזור בו: 1]מה הם 2 הסברות לחלק בין הקנינים שעשו כלפי הזמן שנותנים להם לחזור בהם - שיש קנינים שנותנים להם זמן רק תכ""ד ויש שנותנים יותר?          2]שילם הקונה למוכר פרוטה לקנין-כסף ולא שילם את השאר וא' מהם רוצה לחזור בו, האם יכול?"	"1.א]הרא""ש כתב, שקנין-סודר נעשה בפתאומיות, ולכן נתנו חז""ל שיעור זמן לחזרה של עסוקים באותו ענין, ולפי""ז כתבו הלבוש והש""ך לבאר שקנין משיכה הגבהה ומסירה שנעשה בגוף החפץ הנקנה, כיון שאם לא היה המוכר מתרצה להקנותו לקונה לא היה נותנו לקונה לקנותו, ע""כ שהמוכר התיישב בדעתו להקנותו, ולכן לא נתנו לו כזה שיעור זמן.<br>ב]הסמ""ע כתב, שבכל הקנינים המוכר הסיח את דעתו מהחפץ שמכר מיד כשקנהו הקונה, משא""כ בסודר כיון שהקונה עדיין לא שילם למוכר, המוכר לא הסיח את דעתו מהחפץ הנקנה כל זמן שעסוקים באותו ענין.<br>2.הסמ""ע מסתפק לפי טעמו שהמוכר הסיח דעתו ששמא באופן הזה שלא שילם הכל, לא הסיח את דעתו ויכולים לחזור כל זמן שעסוקים באותו ענין, אך הנתיה""מ [בביאורים] כתב שאעפ""כ י""ל שמיד כשהמוכר הסכים לקבל מהקונה רק פרוטה, זה נחשב שהמוכר זקף במלוה את שאר הכסף ולכן לאחר כ""ד שתיהם א""י לחזור בהם, ולטעם הלבוש והש""ך ודאי שא""י לחזור בו כיון שהקנין לא נעשה בפתאומיות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיפים ו ז וח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו קנין והקונה או המקנה א' מהם רוצה לחזור בו, באלו קנינים לכו""ע יכול לחזור בהם לפני שעבר זמן של כדי-דיבור? ובאלו קנינים נחלקו הפוסקים האם יש אפשרות לחזור תוכ""ד? ומי הם החולקים? ומהי סברת-המחלוקת?  1]בקנין-כסף?  2] בקנין-שטר?    3] בקנין-חזקה?  4]בקנין-משיכה?     5]בקנין- הגבהה?       6]בקנין-מסירה?"	"1.2.3.בקניני כסף שטר וחזקה - לכו""ע יכול לחזור בו בתוכ""ד.<br>4.5.6.בקניני משיכה הגבהה ומסירה - נחלקו הפוסקים, דעת ה""שב הכהן"" והביאוהו הגרעק""א והפ""ת שא""י לחזור בו אפילו בתוכ""ד - שהרי כתבו הרמב""ם והתוס' שהטעם בהקדש שא""י לחזור בו בתוכ""ד הוא משום שאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, ומבואר בטעם זה שבהדיוט א""י לחזור בתוכ""ד מיד לאחר מסירה, אבל בפשטות ברא""ש ובשו""ע מבואר שבכל הקנינים יכול לחזור בו בתוכ""ד, וגם הושב הכהן הניח זאת בצע""ג לדינא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיפים ו ז וח	"3 קנינים לכו""ע, ו3 קנינים הוא מחלוקת הפוסקים."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שכותבים שטר לקניה - עשה קנין-כסף לשכירות-דירה, האם אינו קונה עד שיכתוב שטר? ומה הטעם?	"קונה,[רמ""א] ומבאר הב""י שבמקום שכותבים שטר לא קונה ללא שטר מחמת חוסר גמי""ד של הקונה, ובשכירות השוכר גומר בדעתו בקנין כל דהו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקנה מתנה באחד מהקנינים שאפשר לחזור בהם בתוך כדי דיבור, האם בתוך הזמן של כדי דיבור יכול גם לעשות תנאי למתנה?	"נחלקו הפוסקים, דעת הט""ז [באהע""ז סימן ל""ח] שאינו יכול אלא לחזור בו אך לא לעשות תנאי, דעת הבית-מאיר [המובא בפ""ת] והקצוה""ח כאן שאף יכול להוסיף תנאי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיפים ו ז וח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו קנין-סודר ועבר זמן של כדי-דיבור ועדיין הם עסוקים באותו ענין וא' מהם הקונה או המקנה רוצה לחזור בו, האם יכול?      1]כשמראש סיכמו שלא יהיה אפשרות לחזור?                2]כשעשו קנין-סודר שבו הם מקבלים על עצמם דיינים מסויימים שהם יעשו להם פשרה?          3]כשכתבו שטר אחרי עשיית הקנין-סודר?   4]ב3 האופנים הנ""ל, האם בתוך זמן של כ""ד יכולים לחזור בהם?"	"1.2.3.לא יכולים , והם ג' אופנים שפוסק השו""ע שאף בקנין-סודר א""א לחזור לאחר כדי דיבור.                        4. כן, והחידוש בזה שאף כשסיכמו שלא יוכלו לחזור, לא אומרים שהתכוונו למנוע כל חזרה שהיא ואפילו בתוכ""ד אלא רק את החזרה המיוחדת שיש בסודר בזמן שהם עסוקים באותו ענין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיפים ו ז וח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם שכירות ושאלה נקנית בחליפין? ומהי סברת הראשונים שלא נקנית? [קצוה""ח]            2]לשיטות שלא נקנית, האם יש חילוק בין שאלה ושכירות של קרקע לבין שאלה ושכירות של מטלטלים - שכששאל או שכר כלי להשתמש בו שקנה השואל והשוכר זכות להשתמש אף באופן שיפחת הכלי לבין כששאל או שכר דירה להשתמש בה ואין לו זכות להפחיתה? [נתיה""מ]                3]לשיטות ששכירות לא נקנית, האם מתנה ע""מ להחזיר ג""כ לא נקנית בחליפין?"	"1.נחלקו הראשונים, והשו""ע בסתם כתב שנקנית ובשם י""א הביא את השיטות שלא נקנית, והטעם מבאר התוס' בערכין משום שכל דבר שחוזר לבעלים דומה לטובת-הנאה למ""ד אינה ממון שלא נקנה בחליפין, והקצוה""ח פוסק שנקנית.           2.הנתיה""מ כתב לחלק בזה שהתוס' דימו לטוה""נ רק את שאלה ושכירות שא""י להפחיתם - שזו שאלה ושכירות של קרקע, אך בשאלה ושכירות הרגילים - כמו של מטלטלים - שע""י ההשתמשות נפחת הכלי או הקרקע, לכו""ע קונה גם בקנין-סודר, והטעם שכשאין לשואל או לשוכר זכות להפחיתם, אין לו קנין בגוף-הדבר אלא רק זכות-השמשות ושפיר זה דומה לטוה""נ, משא""כ  כשיש לו זכות להפחיתם, יש לו קנין בגוף-הדבר ואי""ז דומה לטוה""נ ולכו""ע נקנה בחליפין, [אך בקצוה""ח נראה שלס""ל לחלק בזה - שהרי הנתיה""מ כתב זאת ליישב א""ק הקצוה""ח והקצוה""ח הניח בקושיא.]              3.נחלקו הראשונים, התוס' בערכין אומר מפורש שאף מעמל""ה לא נקנית, והקצוה""ח מוכיח מהרא""ש שס""ל שנקנית ודייק גם מהשו""ע שס""ל שנקנית - ממה שהביא בשם י""א שרק שכירות ושאלה לא נקנית ולא הביא שגם מעמל""ה לא נקנית בחליפין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוה כסף ואין לו כסף לפרוע למלוה אך יש לו מטלטלים או שדה בשווי החוב ורוצה הלוה להקנותם למלוה תמורת-החוב והמלוה מסכים לקבלם:    1]איזה לשון מועיל שיאמר הלוה למלוה שעל ידו המלוה יקנה את המטלטלים או השדה?   2] איזה לשון שאמר הלוה למלוה לא קנהו המלוה?	"1.המטלטלים או השדה יהיו קנויים לך ""בהנאת מחילת המלוה"".<br>2.המטלטלים או השדה יהיו קנויים לך  ""בחוב שאני חייב לך""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]מה הטעם שגזרו חכמים לקנות בשבת?                  2]כשעברו וקנו בשבת, מי נענש על זה מכת-מרדות - המוכר או הקונה?           3]נתן מתנה בשבת וקיבלם המקבל, מי עבר איסור?	"1.גזירה שמא יכתוב בשבת.             2. שתיהם.                                          3.הרמב""ם כתב שהנותן ורק במכירה כתב ששתיהם עוברים, וכתב הנצי""ב במשיב-דבר הו""ד באורחות-שבת שלשון הרמב""ם הוא בדוקא כי רק במכירה אף הקונה בכלל האיסור משום שמשלם כסף או מתחייב לשלם משא""כ במתנה אין סיבה שאף המקבל יהיה בכלל האיסור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]עבר ומכר בשבת, האם חל הקנין?      2]בקנין-סודר שרגילים העדים להביא את הסודר שלהם עבור הקונה, כשהקנו בשבת לקונה את הסודר היאך זה מועיל - הרי אף באיסור דרבנן של מקח-וממכר בשבת אומרים אשלד""ע?               3]האם גוי קונה בחליפין?"	"1]כן. 2] זו קושיית הקצוה""ח, ויישב הקצוה""ח שמה שהעדים מביאים את הסודר במקום הקונה אי""ז מועיל מדין שליחות אלא מדין עבד-כנעני והוא מועיל אף לגוי או למי שלא בתורת-שליחות ואף בעל-כרחו של עבד כל שאין זה לחובתו, וכיון שהקונה גילה את דעתו שרוצה שיקנו לו בשבת, שפיר חל הקנין, אך דעת הנתיה""מ לעיל שהסודר של העדים עובר למקנה דרך קנייתו של הקונה, וכך סותם המשנ""ב בהלכות פסח סימן תמ""ח ס""ק י""ז והשעה""צ בהלכות פסח סימן תמ""א סק""ד.   3.זה תלוי במחלוקת הקצוה""ח והנתיה""מ, לדעת הנתיה""מ לא מועיל - כיון שהעדים מקנים  את הסודר קודם לקונה מדין שליחות ורק אח""כ למקנה, וגוי שאינו בשליחות לא מהני, והמשנ""ב בהלכות פסח [שם] סותם כדעת הנתיה""מ, אך לדעת הקצוה""ח שמקנים את הסודר מדין עבד-כנעני, אף בגוי מהני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מינה שליח לקנות בית מחברו בקנין-סודר, האם השליח צריך לחשוש שמא הקונה חזר בו?	"לא.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בשבת אפשר לקנות בקנין-חצר או שיש בו איסור משום מקח-וממכר? והאם יש חילוק בזה בין חצר-המשתמרת לשאיננה משתמרת?	"נראה שהוא תלוי במחלוקת השו""ע והרמ""א להלן סימן רס""ח סעיף ג', דהנה בפשטות היה נראה לחלק שבחצר המשתמרת שא""צ לעשות מעשה כדי לזכות בה, מותר לכתחילה, אבל בחצר שאיננה משתמרת שצריך לעמוד בצד שדהו או אף לומר ""תזכה לי שדי"", אע""פ שבדיעבד אם עמד ואמר זכה, לכתחילה אסור משום מקח-וממכר, אך הגרעק""א או""ח סימן של""ט על המג""א סק""ו ובתשובה קע""ג] והפמ""ג [או""ח סימן שע""א סק""ו] מביאים גמרא בעירובין עא. שמבואר בה שמותר בשבת לזכות מההפקר, ומבואר בזה שהגדר באיסור מקח-וממכר הוא רק כשיש מוכר שאז קיים החשש שמא יכתוב לו המוכר שטר, אך כשאין מוכר לא גזרו, ולפי""ז נראה שמותר בשבת לעמוד בצד-שדהו כדי לזכות בחצר שאיננה משתמרת - וכמו שמותר לעדור בנכסי הגר כדי לזכות בנכסים, אך מ""מ לדעת השו""ע יהיה אסור לזכות בה משום ממצוא-חפצך - שהרי לדעת השו""ע שם אינו קונה כשלא אומר ""תזכה לי שדי"", מסתבר שאסור בשבת לומר כן משום ממצוא-חפצך, אבל לדעת הרמ""א שקונה אף כשלא אמר כן, מותר, וכמו""כ בצבי שבור וגוזלות פורחים שהסיק הסמ""ע [ שם] שאף לדעת הרמ""א מעכבת האמירה משום שקשה להשיגם, אף לדעת הרמ""א יהיה אסור לומר, והעירוני שצ""ע בזה דשמא י""ל שהאיסור של דיבור הוא רק כשאסור לעשותו בשבת אך לזכות בהפקר שלדעת הגרעק""א והפמ""ג מותר בשבת לזכות בהם, שמא אף אין איסור בדיבורו לומר ""תזכה לי שדי - כי אין זה נחשב לדיבור של חול.<br>אך יל""ע מדוע לא נאסר לקנות בשבת משום ממצוא-חפצך, וצ""ל שאיירי כשהחזיק באופן שלא ניכר בחזקה שמתכוין להחזיק - שהרי יסוד האיסור משום ממצוא-חפצך הוא רק כשניכר שעושה כן לצורך עיון בנכסיו - וכמו שמצינו שמותר לראות מה שדותיו צריכות כל שלא ניכר שמעיין בנכסיו.<br>אלא שהעירוני שאם לא ניכר שמחזיק, אין בזה חזקה - שהרי חסר בהוראת הבעלות, ובאמת שכן מצינו מבואר במה שנחלקו המחנ""א והב""י בשוכר שקנה מהמשכיר את הדירה האם יכול לקנות בחזקה ע""י שמחזיק כדרך שהחזיק בתורת שוכר - שדעת המחנ""א שקנה, אבל הב""י סובר שלא קונה עד שיעשה חזקה בדבר שכשהיה שוכר לא היה יכול לעשות כן - כיון שלא ניכר שהוא קנאה אלא שהוא שוכר, וכן מבואר ממה שהמל""מ מביא [בפ""א מהלכות מכירה ה""ח] שנחלקו חכמי-הדור במי שהשכיר את דירתו ורוצה להשכירו לאחר לאחר שיכלה זמן השכירות של הראשון, האם השוכר השני יכול לקנות בקנין-חזקה [מעכשיו ולאחר הזמן של הראשון] - שהרי כיון שהמהות של קנין-חזקה הוא הוראת-בעלות, ל""ש שיועיל מעשה של הוראת-בעלות כאשר השוכר הנוכחי קיים ודר בדירה שהוא מראה בה את בעלותו [ויעו""ש מה שהביא שבתוס' ביבמות צ""ג ע""א ד""ה קנויה] מוכח שמהני החזקה {וילד""ח הראיה, ששם דין אחר הוא - שכשממשיך השוכר הראשון לגור במקום שהשוכר השני עשה בו חזקה, ה""ז סתירה וביטול לחזקה שהחזיק השני}] וכן מבואר משיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שלא קונה בנעילה לחוד אלא בנעילה עם פתיחת-הדלת, והטעם מבארים הב""י והסמ""ע שצריך שיהיה ניכר שהנעילה נעשית כדי להחזיק בבית, וצ""ל שאע""פ שבקונה ממוכר לא קונה כשלא ניכר שעושה כן להוראת-בעלות,קונה בהפקר אף במעשה-חזקה כל דהוא אע""פ שלא ניכר בזה הוראת-בעלות, וכפי שמצינו ד' קולות נוספות בקונה בהפקר: א]שבהבטה בהפקר יש מ""ד שקונה ורק בהפקר יש מ""ד שסובר כן, אבל כשקונה ממוכר לכו""ע לא מהני.  ב]ואע""פ שקיי""ל שאף בהפקר  לא מהני הבטה, מ""מ מביא הגרעק""א להלן סימן רע""ג שאע""פ שצריך להגבהה ג' טפחים, בהפקר מספיק הגבהה טפח.ג]במחזיק מהפקר, שהמציע מצעות ולא שכב - במוכר רגיל, לשו""ע לעיל סימן קצ""ב [סעיף ט'] לא קנה ובנכסי-הגר קנה. ד]כשהקונה הציע מצעות ושכב - שבנכסי הגר לכ""ע קנה, אבל במוכר רגיל, לשו""ע קנה לגר""א לא קנה אלא בנכסי-הגר,     אלא שא""כ קצת צ""ע שלהלן  סימן ער""ה ששם מובא דיני זכיה מנכסי גר והפקר הפוסקים שתקו ולא כתבו שמספיקה נעילה לחוד ללא פתיחת-הדלת.<br>ובאופן נוסף נראה לומר, שאין חילוק לגבי חזקה בין קונה מהפקר לקונה ממוכר אלא שהגדר של ניכר שנאסר בשבת לענין ממצוא-חפצך הוא גדר אחר מהגדר של ניכר שצריך בחזקה, שהגדר של ניכר שנאסר בשבת הוא רק כשלאחרים ניכר שמה שהוא עושה עכשיו הוא לצורך התעסקות בנכסיו, אבל הגדר של ניכר שצריך בחזקה הוא לא כלפי אחרים אלא כלפי המוכר - שיעשה הקונה פעולה מיותרת עבור חזקה הוא קונה בה, וראיה לזה מדעת ר' אליעזר שקונה בחזקה ע""י הילוך, והרי בהילוך לא ניכר לאחרים שבא לקנותה, ולא מסתבר שבזה נחלקו ר""א ורבנן האם צריך שיהיה ניכר בחזקה - שהרי לא נחלקו אלא על הילוך, וע""כ שאם הקונה מסכם עם המוכר שיקנה אותה ע""י הילוך,  ה""ז נחשב לחזקה - כיון שהמוכר יודע שהקונה קנאה ע""י הילוך, והטעם שבנעילה לחוד לא קונה אע""ג שהקונה יכול לסכם עם המוכר שהולך כדי לקנות, כי צריך שהקונה יעשה פעולה-מיותרת, ולא נחשבת הנעילה לפעולה-מיותרת עד שיפתח את הדלת מיד אחרי נעילתה, וכן אין השוכר קונה באותם פעולות שעשה בהם תוך כדי השכירות - כי כל הפעולות שהשוכר עשה לפני שקנה אינם נחשבות  לפעולות מיותרות עד שיעשה פעולות חדשות שלא עשה כשהשכיר, אך לעולם אין צריך בחזקה שיעשה דוקא דבר שניכר כלפי אחרים, ועדיין צ""ע.<br>ובאופן נוסף י""ל, שהקושיא מעיקרא ליתא - שכל האיסור של ממצוא-חפצך הוא רק כשמעיין בשבת במלאכה שאסורה לעשות בשבת - כמו כשמעיין מה ששדהו צריכה להיעשות בחול, אבל כשרואים אותו בשבת שמחזיק וקונה בשבת - כשאין בו איסור של מקח-וממכר וכמו מחזיק מהפקר, גם אין בו איסור של ממצוא-חפצך, ולפי""ז אצ""ל כל התירוצים הקודמים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצה/סעיף יא		
